יחסים פרסוציאליים

מהי מערכת יחסים פרסוציאלית?

יחסים פרסוציאליים הם קשרים חד צדדיים שמשתמשי מדיה מפתחים עם אישים תקשורתיים, לעתים קרובות באמצעות חשיפה חוזרת ונשנית לאתרי מדיה חברתית, טלוויזיה או צורות אחרות של תקשורת המונים. שלא כמו מערכות יחסים בחיים האמיתיים, אינטראקציות פרה-סוציאליות מתרחשות ללא מעורבות ישירה, מכיוון שאנשים מרגישים מושקעים רגשית בדמויות שנותרו לא מודעות לקיומם. מערכות יחסים אלה יכולות לנוע בין הערצה של ידוענים לקשרים רגשיים עמוקים עם דמויות בדיוניות.

מקורם של מערכות יחסים פרסוציאליות בפסיכולוגיה תקשורתית, שם חוקרים בחנו כיצד קהלים יוצרים קשרים פרסוציאליים עם דמויות שהם נתקלים בהם באופן קבוע בתקשורת. האינטראקציה הפרסוציאלית הראשונית מתחילה לעתים קרובות בצריכת מדיה עקבית, מה שמוביל אנשים לפתח קשרים פרסוציאליים לאורך זמן. תופעה זו נפוצה במיוחד בקרב משתמשי המדיה החברתית, שכן פלטפורמות מדיה חברתית יוצרות תחושת אינטימיות על ידי מתן עדכונים תכופים ואישיים מצד אישים בתקשורת.

בעוד שמערכות יחסים אלה יכולות להציע נוחות ובידור, הן גם מעלות שאלות חשובות לגבי השפעתן על בריאות הנפש. במקרים מסוימים, יחסים פרסוציאליים נוצרים כתוספת לקשרים חברתיים בחיים האמיתיים, בעוד שבמקרים אחרים הם עשויים להחליף אינטראקציות בחיים האמיתיים.

האם יחסים פרסוציאליים בריאים?

מערכות יחסים פרה-סוציאליות קיימות בספקטרום, והשפעתם על בריאות הנפש תלויה בהסתמכות הפרט עליהם. במקרים רבים, מערכות יחסים חד צדדיות אלה מספקות תמיכה רגשית, בידור ותחושת שייכות, במיוחד בתוך קהילות מקוונות החולקות אינטרסים משותפים. עם זאת, תלות יתר באינטראקציות פרסוציאליות יכולה לפעמים לעכב התפתחות חברתית בחיים האמיתיים, מה שהופך את זה חיוני להעריך את השפעותיהם באמצעות כלים כמו סולם האינטראקציה הפרסוציאלית.

בעידן הדיגיטלי, אישיות מדיה נגישות מתמיד, ומאפשרות לאנשים ליצור קשרים עמוקים עם משפיעים, ידוענים ודמויות בדיוניות. אמנם מערכות יחסים אלה יכולות להיות הרחבה בריאה של בידור ופאנטום, אך הן לא צריכות להחליף אינטראקציות עם חברים אמיתיים או חוויות חיים אישיות.

סוגי מערכות יחסים פרסוציאליות

דיוויד ג'יילס וג'ון מלטבי סיווגו מערכות יחסים פרסוציאליות לשלושה סוגים: בידור-חברתי, אינטנסיבי-אישי וגבול-פתולוגי. סוגים אלה נבדלים זה מזה בהתאם לרמת השליטה הרגשית וההשקעה שיש לאדם במערכת היחסים.

• בידור-חברתי: זהו הסוג הנפוץ ביותר, שבו המעריצים מתקשרים עם אישים תקשורתיים לצורך כיף וחיבור חברתי ללא השקעת יתר רגשית.
• אישי אינטנסיבי: כאן, המעריצים מפתחים רגשות כפייתיים כלפי ידוענים או דמויות, מה שמוביל לרוב להתמקדות מוגזמת בהם ולקושי במערכות יחסים אחרות.
• גבוליות-פתולוגית: הצורה הקיצונית והבלתי בריאה ביותר, שבה ההתקשרות הרגשית הופכת לבלתי נשלטת, ולעיתים מובילה לפעולות כמו מעקב. (ג'יילס ומלטבי, 2006).

היתרונות של מערכות יחסים פרסוציאליות

מערכות יחסים פרה-סוציאליות מציעות מספר יתרונות פסיכולוגיים וחברתיים, במיוחד בעידן הדיגיטלי, שבו אישיות מדיה ממלאות תפקיד משמעותי בחיי היומיום. בעוד שהקשרים החד-צדדיים הללו שונים ממערכות יחסים בחיים האמיתיים, הם עדיין יכולים לספק תמיכה רגשית משמעותית. הנה כמה יתרונות עיקריים:

למידה חברתית ופיתוח זהות

אישיות מדיה משמשות לעתים קרובות מודלים לחיקוי, ומשפיעות על ערכים, התנהגויות ושאיפות. על ידי התבוננות בדמויות אלה, אנשים - במיוחד קהל צעיר יותר - יכולים לפתח תחושת זהות וללמוד מיומנויות חברתיות חשובות.

הפחתת מתח ורווחה נפשית

אינטראקציה עם תוכן מדיה הכולל אישים אהובים יכולה להוות מקור להרפיה והקלה על מתחים. בין אם באמצעות הומור, סיפור סיפורים או השראה, מערכות יחסים אלה תורמות לוויסות רגשי חיובי.

תחושה של קהילה ושייכות

מעריצים רבים מתחברים לאחרים החולקים תחומי עניין דומים, ויוצרים קהילות מקוונות שבמרכזה הערצה משותפת לדמויות התקשורת. זה מטפח מעורבות חברתית ויכול לעזור לבנות חברויות המבוססות על תשוקות משותפות.

סיכונים של יחסים פרסוציאליים

בעוד שמערכות יחסים פרה-סוציאליות יכולות לספק נוחות ובידור רגשית, הן מגיעות גם עם סיכונים פוטנציאליים. להלן מספר סיבות מדוע יש לגשת בזהירות לקשרים פרה-סוציאליים:

הפרעות ביחסים בין אישיים

מעורבות מוגזמת עם אישים ברשתות החברתיות עלולה להוביל להזנחה של מערכות יחסים בינאישיות בחיים האמיתיים. חברי קהל המשקיעים רבות בהתקשרות פרה-סוציאלית עשויים להיאבק ליצור קשרים אינטימיים משמעותיים שכן מפגשים מתווכים מחליפים אינטראקציה ישירה עם חברים ובני משפחה קרובים.

ציפיות לא מציאותיות ומצוקה רגשית

מחקרים פסיכולוגיים מצביעים על כך שאנשים עם התקשרויות פרה-סוציאליות חזקות עשויים לפתח ציפיות לא מציאותיות לגבי הקשר שלהם עם דמויות תקשורת. היעדר הדדיות במערכות יחסים פסיכולוגיות אלה יכול להוביל לאכזבה, מצוקה ואפילו התנהגויות אובססיביות כאשר המציאות אינה מתיישבת עם התפיסות האישיות.

רשתות חברתיות מוחלשות

הסתמכות רבה מדי על יחסים פרסוציאליים יכולה להפחית את האינטראקציה החברתית ברשתות החברתיות האמיתיות. חברי הקהל שמעדיפים התקשרויות פרה-סוציאליות על פני מערכות יחסים חברתיות עשויים להסתגר חברתית, ולהעמיק עוד יותר את תחושות הבידוד והבדידות.

עזרה ללקוחות לנווט ביחסים פרסוציאליים

רופאים יכולים להדריך לקוחות לשמור על איזון בריא על ידי קידוד ההבנה של מערכות יחסים פרסוציאליות ומקומם בחייהם. מערכות יחסים אלה יכולות להציע השראה ובידור, אך חשוב לוודא שהם לא יחליפו קשרים בחיים האמיתיים.

עודדו מודעות והשתקפות עצמית

יש לעודד לקוחות להכיר בהבדל בין יחסים פרסוציאליים לבין אינטראקציות בחיים האמיתיים. עזרה להם להעריך את ההשקעה הרגשית שלהם יכולה למנוע ציפיות לא מציאותיות או תלות יתר באישים תקשורתיים.

לקדם אינטראקציות חברתיות בריאות

טיפוח קשרים עם משפחה, חברים ורשת חברתית רחבה יותר מסייע ללקוחות לשמור על איזון. הדגישו את החשיבות של מעורבות ישירה במסגרות חברתיות כדי למנוע הסתמכות מוגזמת על קשרים פרסוציאליים.

הגדר גבולות עם צריכת מדיה

לקוחות שמבלים זמן משמעותי במדיה החברתית או צורכים תוכן מדיה יתר על המידה עשויים להפיק תועלת מהגדרת גבולות ברורים. הפסקות מתוזמנות מהמדיה החברתית יכולות לסייע בהפחתת השקעת יתר במערכות יחסים פרסוציאליות ולקדם אורח חיים בריא יותר.

התייחס למצוקה רגשית מפרידות פרסוציאליות

כאשר אנשי התקשורת פורשים, משנים את התוכן שלהם או הופכים לשנויים במחלוקת, לקוחות עם התקשרויות פרה-סוציאליות חזקות עלולים לחוות מצוקה רגשית. מתרגלים יכולים לעזור על ידי אימות רגשות אלה והנחיית לקוחות באמצעות מנגנוני התמודדות לחיזוק החוסן הרגשי.

השתמש ביחסים פרסוציאליים ככלי לצמיחה

לא כל מערכות היחסים הפרסוציאליות מזיקות. לקוחות יכולים לנתב הערצה לאישים תקשורתיים לצמיחה אישית חיובית, כגון אימוץ הרגלים בריאים יותר, לימוד מיומנויות חדשות או עיסוק בקהילות מקוונות תומכות.

נסיעות עיקריות

יחסים פרסוציאליים יכולים להועיל כאשר נשמרים באיזון, ומציעים תמיכה רגשית, השראה ותחושת קהילה. עם זאת, התקשרות פרסוציאלית מוגזמת עלולה להשפיע לרעה על מערכות יחסים אמיתיות, מה שמוביל לבידוד חברתי, מצוקה רגשית וציפיות לא מציאותיות. רופאים יכולים לעזור ללקוחות לפתח גבולות בריאים על ידי קידם מודעות עצמית, הגבלת צריכת מדיה ועידוד אינטראקציות חברתיות משמעותיות.

פרידות פאראסוציאליות עלולות לגרום למצוקה רגשית, מה שהופך את זה חשוב להדריך לקוחות באמצעות אסטרטגיות התמודדות הבונות חוסן. כאשר הם מנוהלים היטב, מערכות יחסים פרסוציאליות יכולות לתמוך בצמיחה אישית, להניע לקוחות לאמץ הרגלים חיוביים ולעסוק בפעילויות הגשמת.

הפניה

ג'יילס, ד. ומלטבי, ג'יי (2006, 18 בפברואר). מתפללים ליד מזבח הכוכבים. האגודה הפסיכולוגית הבריטית. https://www.bps.org.uk/psychologist/praying-altar-stars