שינויי אקלים ובריאות האדם

סקירה כללית של שינויי אקלים ובריאות האדם

שינויי אקלים הם משבר הולך וגובר עם השפעות בריאותיות חמורות, המשפיעים על הבריאות הגופנית והנפשית ברחבי העולם. עליית פליטת גזי החממה תורמת לאיכות אוויר ירודה, ומגבירה את מחלות הנשימה עקב זיהום אוויר. אירועי מזג אוויר קיצוניים, כולל הוריקנים, שריפות יער וגלי חום, מעצימים את הסיכונים הבריאותיים על ידי החמרת מצבים כרוניים ומאמץ מערכות הבריאות. חום קיצוני מוביל להתייבשות, לחץ לב וכלי דם ומחלות הקשורות לחום.

התוכנית לחקר השינויים הגלובליים בארה"ב (USGCRP) זיהתה איומים בריאותיים הקשורים לאקלים כגון מחלות זיהומיות מוגברות, תת תזונה ומצוקה נפשית. האקלים המשתנה מחריף את האיומים הבריאותיים הקיימים על ידי שינוי דפוסי המחלה והגברת הפגיעויות. הערכה מדעית של USGCRP מדגישה כיצד סיכוני בריאות האקלים משפיעים באופן לא פרופורציונלי על בריאות האדם, במיוחד באוכלוסיות פגיעות (USGCRP, 2016).

השפעות הקשורות לטמפרטורה על בריאות האדם

שינויים בטמפרטורות העולמיות משפיעים באופן משמעותי על בריאות האדם, מה שמוביל לעלייה בהשפעות הבריאותיות הקשורות לאקלים.

מקרי מוות הקשורים לחום וקור

טמפרטורות עולמיות מוגברות תורמות למקרי מוות הקשורים לחום, במיוחד בקרב אוכלוסיות פגיעות. חשיפה ממושכת לחום קיצוני עלולה לגרום להתייבשות, מתח לב וכלי דם ומכת חום. לעומת זאת, קור קיצוני מוביל למקרי מוות הקשורים לקור, במיוחד באזורים שאינם מוכנים לחורפים קשים.

איכות אוויר ובריאות הנשימה

פליטת גזי חממה גבוהה יותר ועליית ריכוזי הפחמן הדו-חמצני מחמירים את זיהום האוויר, ומגבירים מחלות נשימה כמו אסטמה ו- COPD. ארגון הבריאות העולמי מזהיר כי השפעות בריאותיות אלה פוגעות בילדים וקשישים.

השלכות בריאות הנפש

אירועים קיצוניים תכופים, כמו שריפות יער והוריקנים, מובילים לתוצאות בריאות הנפש, כולל חרדה, דיכאון והפרעת דחק פוסט טראומטית. שיבושים בבריאות הקהילה ועקירה מעליית מפלס הים מעמיסים עוד יותר את הרווחה הרגשית.

סיכוני בטיחות מים ומזון

שינויי טמפרטורה משפיעים על בטיחות המזון על ידי הגדלת התפשטות הפתוגנים הנישאים במזון. בנוסף, מחלות הקשורות למים עולות עקב מקורות מים מזוהמים, המאיימות על בריאות הציבור.

איכות האוויר משפיעה על בריאות האדם

איכות אוויר ירודה היא תוצאה מרכזית של שינויי אקלים, ותורמת להשפעות בריאותיות חמורות ברחבי העולם. עליית פליטת גזי חממה, זיהום אוויר מוגבר ושינויים בתנאים האטמוספריים מחמירים את מצבי הנשימה והלב וכלי הדם, במיוחד באוכלוסיות פגיעות.

מחלות בדרכי הנשימה

חשיפה לאוזון וחלקיקים מגדילה את הסיכון לאסטמה, מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD) ודלקות ריאות. עשן אש בשדה קוצים וערפיח עירוני פוגעים עוד יותר באיכות האוויר, מה שמוביל לקשיי נשימה ולנזקי ריאות ארוכי טווח.

בעיות לב וכלי דם

חלקיקים עדינים מזיהום אוויר קשורים ללחץ דם גבוה, התקפי לב ושבץ מוחי. איכות אוויר ירודה מחריפה את התנאים הקיימים, מגדילה את האשפוזים ואת שיעורי התמותה.

אלרגיות ומחלות זיהומיות

טמפרטורות חמות יותר ועלייה בריכוזי הפחמן הדו-חמצני תורמים לעונות אבקה ארוכות יותר, ומחמירים את תסמיני האלרגיה. בנוסף, דפוסי אקלים משתנים משפיעים על התפשטות מחלות זיהומיות, כגון מחלות הנישאות על ידי וקטורים הנישאים על ידי יתושים וקרציות.

השלכות בריאות הנפש

חשיפה לסביבות מזוהמות נקשרה לירידה קוגניטיבית, חרדה ודיכאון. שריפות יער מוגברות, פליטות תעשייתיות וערפיח תורמים ללחץ ולהפחתת הרווחה.

ה הערכת אקלים לאומית רביעית קורא לפעולה להפחתת פליטת גזי החממה ולהגנה על בריאות הציבור מפני בעיות בריאותיות בלתי צפויות הנגרמות כתוצאה משינויי אקלים (USGCRP, 2018).

אירועי מזג אוויר קיצוניים ובריאות האדם

אירועי מזג אוויר קיצוניים, כמו הוריקנים, שריפות ושטפונות, מציבים אתגרים חמורים לבריאות הציבור ומשפיעים באופן משמעותי על בריאות האדם. השפעות שינויי האקלים על אסונות אלה הגבירו את תדירותם וחומרתם, מה שהוביל לעקירה, פציעות ודאגות בריאותיות ארוכות טווח.

סופות קשות ועליית מפלס הים מאיימות על גישה לתשתיות ולשירותי בריאות, במיוחד במדינות מתפתחות, שבהן משאבים מוגבלים הופכים את ההתאוששות למורכבת יותר. חשיפה למצבים קיצוניים עלולה לגרום למחלות לב וכלי דם, מחלות נשימה ולחץ חום, במיוחד בקרב מבוגרים ואנשים עם מצבים קיימים.

אירועים קיצוניים משבשים גם את ביטחון התזונתי, ומשפיעים הן על הזמינות והן על איכות התזון. מערכת המזון כוללת רשתות מורכבות ששיבושי אקלים יכולים להחליש, מה שמוביל לתת-תזונה ורעב. בנוסף, הסוכנות להגנת הסביבה מדגישה כי שינויי אקלים עולמיים יוצרים אתגרים חדשים לבריאות הציבור, ומאמצים מערכות בריאות ומבני תמיכה חברתית המגנים על אוכלוסיות פגיעות.

טיפול באיומים אלה דורש מדיניות יזומה לחיזוק החוסן, קידם אסטרטגיות הסתגלות והפחתת סיכוני שינויי אקלים בריאותיים, תוך הבטחת רווחה ארוכת טווח לקהילות ברחבי העולם.

מחלות זיהומיות ושינויי אקלים

התפשטות מחלות זיהומיות מושפעת יותר ויותר משינויי אקלים הנגרמים על ידי אדם, המשפיעים על תנאים סביבתיים המאפשרים לפתוגנים ולוקטורי מחלות לשגשג. עליית טמפרטורות, דפוסי משקעים משתנים ואירועי מזג אוויר קיצוניים תורמים לשינויים בהעברת מחלות, ומגדילים את הסיכון להתפרצויות באזורים חדשים.

שינויים בסביבות פיזיות וביולוגיות יוצרים תנאים נוחים ליתושים, קרציות ונשאים אחרים של מחלות המועברות על ידי וקטור, מה שמוביל להתפשטות מלריה, דנגה ומחלת ליים. בנוסף, שיטפונות ועליית טמפרטורות מעלים את הסיכון למחלות הנישאות במים על ידי פגיעה במערכות תברואה והגברת החשיפה למקורות מים מזוהמים.

אנשים הסובלים ממצבים רפואיים כרוניים פגיעים במיוחד לסיכוני מחלות מונעות אקלים, מכיוון שהם עלולים לחוות תוצאות בריאותיות גרועות עקב פגיעה בתפקוד החיסוני. חיזוק מערכות הבריאות לאיתור, מעקב ותגובה לאיומי מחלות מתעוררים חיוני בהפחתת הסיכונים הגוברים הקשורים לשינויי אקלים.

השפעות בטיחות מזון ותזונתיות

שינויי אקלים מהווים סיכונים משמעותיים לבטיחות המזון והתזונת, ומשפיעים על ייצור המזון וזמינותו. שינויים בטמפרטורה, במשקעים ואירועי מזג אוויר קיצוניים משבשים מערכות חקלאיות, מה שמוביל להפחתת תפוקת היבול ומאיים על ביטחון המזון העולמי. כתוצאה מכך, הגישה לאספקת מזון מזינה הופכת למאתגרת יותר, במיוחד עבור אוכלוסיות פגיעות.

עליית הטמפרטורות והלחות המוגברת יוצרים גם תנאים נוחים לפתוגנים הנישאים במזון, מה שמגביר את הסיכון לזיהום. שינויים מונעי אקלים באוכלוסיות הדגים ובריאות בעלי החיים משפיעים גם על האיכות התזונתית והזמינות של מקורות חלבון. ללא אמצעי הגנה רבים לבריאות הציבור, מחלות הנישאות במזון ותת תזונה עשויות להיות נפוצות יותר, ולהגביר את ההשפעות הבריאותיות השליליות ברחבי העולם.

השפעות בריאות הנפש של שינויי אקלים

המחיר הפסיכולוגי של שינויי אקלים הוא עמוק, תורם ללחץ, חרדה ולחץ פוסט-טראומטי בעקבות אירועי מזג אוויר קיצוניים. לשיבושים הנגרמים כתוצאה מאסונות טבע, עקירה ומחסור במשאבים יש השפעות מתמשכות על הרווחה הרגשית, במיוחד בקהילות המתמודדות עם משברים חוזרים ונשנים הקשורים לאקלים.

אוכלוסיות מסוימות, כולל קבוצות תעסוקתיות פגיעות, כגון מגיבים ראשונים, חקלאים ועובדי חוץ, נמצאות בסיכון גבוה יותר למתח בריאות הנפש עקב חשיפה ממושכת לסכנות אקלים.

מחקר מ הוצאת אוניברסיטת קיימברידג' מדגיש כיצד אירועי אקלים יכולים להגדיל את הנטל על שירותי הבריאות, מה שמוביל לביקוש גדול יותר לטיפול בבריאות הנפש (Berry et al., 2010).

פיתוח התערבויות ממוקדות לתמיכה באנשים וקהילות מושפעות חיוני ככל שאיומי שינויי האקלים מסלימים. התייחסות לאופן שבו האקלים משפיע על בריאות הנפש באמצעות מדיניות ומשאבי בריאות תהיה מכריעה בהפחתת נזק פסיכולוגי לטווח ארוך.

כיצד מתקני הבריאות יכולים לסייע בטיפול בבעיות אלה?

תוכנית המחקר לשינוי וושינגטון מדגישה את הצורך במוסדות הבריאות לשלב אסטרטגיות הסתגלות לאקלים בפעילותם. באופן דומה, תוכנית המחקר וושינגטון הבירה, מדגישה את החשיבות של הפחתת עקבות הפחמן הקשורות לבריאות תוך שיפור הטיפול בחולים במהלך אירועי מזג אוויר קיצוניים (USGCRP, 2018).

כדי להתמודד עם אתגרים אלה, מתקני הבריאות יכולים:

• שפר את יעילות האנרגיה: שדרוג מערכות חסכוניות באנרגיה יכול להפחית את פליטת גזי החממה ולהוריד את עלויות התפעול.
• חיזוק מוכנות החירום: פיתוח תוכניות תגובה לחום קיצוני, התפרצויות מחלות זיהומיות ואירועי זיהום אוויר מבטיח המשך טיפול בחולים.
• תמיכה בתוכניות בריאות קהילתיות: שיתוף פעולה עם ארגונים מקומיים מסייע בשיפור חוסן האקלים והגישה לטיפול.
• אמצו שיטות קיימא: צמצום הפסולת, יישום תקני בנייה ירוקה והשקעה במקורות אנרגיה מתחדשים תורמים לקיימות ארוכת טווח.

מסקנה

ההשפעות של שינויי האקלים על בריאות האדם מרחיקות לכת, ומשפיעות על רווחה גופנית, בריאות הנפש, ביטחון תזונתי והתפשטות מחלות זיהומיות. עליית טמפרטורות, אירועי מזג אוויר קיצוניים ואיכות אוויר ירודה מגבירים את הסיכונים הבריאותיים בקרב אוכלוסיות פגיעות. התמודדות עם אתגרים אלה דורשת מאמצים מתואמים של מערכות בריאות, קובעי מדיניות וארגונים סביבתיים.

על ידי יישום שיטות בר קיימא, שיפור תשתיות בריאות הציבור והפחתת פליטת גזי החממה, מתקני הבריאות יכולים למלא תפקיד מכריע בהפחתת השפעות שינויי האקלים והגנה על בריאות האדם.

הפניות

תוכנית המחקר לשינוי גלובלי בארה"ב (USGCRP). (2016). השפעות שינויי האקלים על בריאות האדם בארצות הברית: הערכה מדעית. https://health2016.globalchange.gov/

תוכנית המחקר לשינוי גלובלי בארה"ב (USGCRP). (2018). הערכת אקלים לאומית רביעית, כרך II: השפעות, סיכונים והתאמה בארצות הברית. https://nca2018.globalchange.gov/

ברי, ה., בואן, ק., וקיילסטרום, ט. (2010). שינויי אקלים ובריאות הנפש: מסגרת מסלולים סיבתיים. כתב העת הבינלאומי לבריאות הציבור, 55 (2), 123-132. https://doi.org/10.1007/s00038-009-0112-0